פזי נ' בית המכס מרכז- יחידת סבנ"נים אשדוד

פסק דין

תמצית העובדות

1.התובע הגיש תביעה כספית, בעילה נזיקית של מצג שווא, כנגד הנתבעת  (להלן: "המכס") בעקבות זכייתו במכרז של בית המכס באשדוד, בה מוצעים למכירה טובין מסוג סב"ן (סחורה בלתי נדרשת) של המכס. התובע עותר לפיצוי בגין נזקים והוצאות שנגרמו לו בשל השתתפותו במכרז והצעתו לרכוש טובין משני סוגים: כאלה שהוגדרו בחוברת המכרז בפריט 9444745 "14 קר' תיקים כ 8,900 יח' " (להלן: "התיקים") וכאלה שהוגדרו בפריט 9439944 "כ 26 ק"ג תכשיטים שונים" (להלן: "התכשיטים").

התובע טען כי בדיעבד התברר כי היו 22.3 ק"ג תכשיטים בלבד, וכי ה"תיקים" היו 1,703 ארנקים ו- 245 חבילות שקיקי בד.

לגישת התובע, מאחר והסחורה שהתקבלה בפועל שונה מהותית מתיאורה בחוברת המכרז, הוא זכאי לבטל את העסקה ולקבל פיצוי בגין כל הוצאותיו ונזקיו הנובעים מהשתתפותו במכרז וזכייתו, לרבות החזר תשלום הוצאותיו בגין אחסון הסחורה שבה זכה.

2. לטענת התובע, הנתבעת נהגה ברשלנות חמורה ושיטתית, בהטעיה מכוונת בהגדרת הפריטים ופירסום שגוי בתיאור הפריטים המוצעים, וכן בהתנהלות בחוסר תום לב לאחר שהעלה טענותיו האמורות. עוד טען התובע, בתגובתו (הארוכה) לכתב ההגנה, כי חוזה המכרז הינו חוזה אחיד, וכי תנאיו מקפחים ולכן יש להביא לביטול החוזה.

3.הנתבעת טענה כי התובע "בילה" שעות ארוכות בסימון תכולת הארגזים המכילים את הסחורה בה זכה בתמורת הצעותיו; כי התובע השתתף במכרז בידיעה שהטובין מוצעים בהם במצבם "as is"; כי מקור הטובין אינו ידוע לנתבעת והיא אינה מתחייבת על תכונות או רכיבים מדוייקים; וכי היה בידי התובע להתריע על אי התאמה, ככל שנמצאה כזו, מיד עם קבלת הסחורה ולפני יציאתו מתחום מקום האיסוף.

4.במהלך הדיון הציג התובע בפני בית המשפט דוגמאות של שקיקי הבד שהיו בארגזים המכילים את התיקים והוגש עותק קריא וברור של כתב התביעה על נספחיו, לרבות תמונות הסחורה כפי שהוצגה למציעים.

לאחר הדיון הגיש התובע בקשה לשלם תוספת אגרה כדי להעמיד את תביעתו על הסכום המקסימלי שבסמכות בית המשפט לתביעות קטנות. לנוכח תוצאת פסק הדין, הבקשה אינה רלבנטית עוד.

דיון והכרעה

5.    לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לדחות את התביעה, הכל כפי שיפורט להלן.

6.בהתאם לסעיף 2 לחוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982 (להלן: "החוק"), "חוזה אחיד" הוא:

"נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם"

סעיפים 3-4 לחוק קובע מהו "תנאי מקפח" כך:

"3.בית משפט ובית הדין יבטלו או ישנו, בהתאם להוראות חוק זה, תנאי בחוזה אחיד שיש בו - בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות - משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות (להלן - תנאי מקפח).

4.חזקה על התנאים הבאים שהם מקפחים:

(1) תנאי הפוטר את הספק, באופן מלא או חלקי, מאחריות שהיתה מוטלת עליו על פי דין אילולא אותו תנאי, או המסייג באופן בלתי סביר את האחריות שהיתה מוטלת עליו מכוח החוזה אילולא אותו תנאי; ..."

7.אני מקבלת את הטענה כי המכרז הוא חוזה אחיד. התובע סבור שיש לראות בחוזה המכרז כולו חוזה מקפח, וזאת ככל הנראה לנוכח הסעיפים שפורטו בכתב ההגנה, סעיפים 7.3, 7.4 ו- 9.1 לתנאי המכרז, הקובעים (בהתאמה) כי הנתבעת אינה אחראית לתיאור הטובין; כי הנתבעת לא יוצרת מצג אודות נתוני הטובין; וכי טעות או פגם במסמכים, בתיאור או בנתוני הטובין אינם עילה לביטול ההצעה או עילה לתביעה. ייתכן והתובע רואה כמקפח גם את סעיף 9.2 לתנאי המכרז, הקובע כי במקרה של סטיה ממסמכי המכרז רשאי המכס -אך לא חייב - להתאים את המחיר שישולם, לכמות שנמצאה בפועל.

8, לכאורה, סעיף 4(1) לחוק קובע חזקה לפיה התניות הקובעות פטור מאחריות הינן תנאים מקפחים, שכן אלמלא קיומם, היה התובע זכאי להעלות טענות בדבר הטעייה, מצג שווא, ואי התאמה. עם זאת, כפי שפסק בית המשפט העליון בע"א 6916/04, בנק לאומי לישראל בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה [18.02.2010]:

"תניה בחוזה האחיד העונה על אחת מאותן חזקות הקיפוח, יועבר נטל הראיה לספק... ובענייננו לבנק, כי במכלול תנאי החוזה ונסיבותיו המיוחדות ההתניה אותה מבקש הוא להתנות על הוראות הדין (ככל שמדובר בהוראות דיספוזיטיביות) הינה מוצדקת וסבירה ברמה השוללת את אופיה המקפח."